הדם שלנו אדום. הוא זורם בורידים שלנו. ובכל זאת, כשאנחנו מסתכלים על הורידים שמתחת לעור, הם נראים כחולים. מוזר, נכון? איך זה יכול להיות שהדם שלנו תמיד אדום, אבל הוא נראה כחול כשאנחנו מביטים בו דרך העור?
התשובה נמצאת בדרך שבה האור מתקשר עם העור והורידים שלנו. האור מורכב מצבעים רבים, שלכל אחד מהם אורך גל שונה. כשהאור פוגע בעור, חלק מהצבעים נספגים וחלק מוחזרים אל העין שלנו. האור הכחול, שיש לו אורך גל קצר יותר, חודר לעומק העור ומוחזר לעינינו בצורה שמבליטה את הורידים בצבע כחול. הצבעים הארוכים יותר, כמו האדום, מתפזרים בצורה אחרת ואינם נראים כך דרך העור.
לכן, גם אם הדם בתוך הורידים תמיד אדום, הדרך שבה האור עובר דרך שכבות העור והתאים משנה את הצבע שאנו תופסים. כך אנחנו רואים את הורידים שלנו בצבע כחול כשהם מתחת לעור בידיים, ברגליים או בזרועות.
מעניין לציין שהעיקרון הזה מופיע גם כשמקבלים מכה על העור. כלי דם קטנים עלולים להיקרע, ודם זורם אל מתחת לעור. הדם הזה יוצר כתם כהה, אותו אנחנו מכנים "חבורה", שלעתים קרובות נראה כחול או סגול. הצבע שאנו רואים נובע משילוב בין הדם לבין הדרך שבה האור עובר דרך הרקמות שמסביב, ממש כמו במקרה של הורידים הכחולים.
אז בפעם הבאה שתסתכלו על הורידים שלכם ותראו את הקווים הכחולים המוכרים, זכרו: הדם שלכם אינו כחול – הכל קשור לדרך שבה האור עובר דרך העור ומגיע לעיניכם.