כמה פעמים התקנו תוכנה, הורדנו אפליקציה או אפילו נרשמנו לפייסבוק/ג'י מייל והופיע בפנינו טקסט ארוך מאוד(!) עם תנאי השימוש שמבקשים מאיתנו לאשר או לא לאשר.
כולנו נתקלנו בזה, אבל מישהו מאיתנו קרא את זה? כנראה שלא.
-האם יש סיבה לחשוש מ"תנאי השימוש"?
אם היינו צריכים לקרוא את כל תנאיי השימוש שנקרו בדרכנו, בממוצע, זה היה לוקח מאיתנו 180 שעות בשנה. כן, 180 שעות.
בדרך כלל, כאשר אנו מסכימים לתנאים של פייסבוק ורבים אחרים, אנחנו מרשים לאותם חברות לעשות כל שעולה על דעתם עם המידע שלנו. שמות, כתובות, אימיילים, מי החברים שלנו, מה אנחנו אוהבים לאכול, מה הן הדעות הפוליטיות שלנו וכו', הכל חשוף בעולם הזה שנקרא "אינטרנט".
הינה 2 דוגמאות אמיתיות שבבסיסן התחילו ברגע שהמשתמש לוחץ על הכפתור "אני מאשר" כשמופיעים התנאים מול עיניו :
-רשת החנויות המפורסמת "Target", ידעה על כך שנערה בהריון, עוד לפני שאבא שלה ידע את זה. איך זה קרה?
טארגט שלחה קופונים לנערה עם מוצרי הריון. אביה של הנערה הגיע לחנות בזעם ודרש הסבר מדוע טארגט מנסה לעודד את הבת שלו להרות. התברר לאחר מכן שטארגט שלחה קופונים בהתאם להרגלי הקניות של הבת דרך האינטרנט. האב חזר בו והתנצל.
-אפליקצית הGPS הפופולרית "TomTom", משמשת אנשים להגיע ממקום למקום בדומה ל"Waze". נתונים כמו "כבישים שבהם אנשים בדרך כלל עוברים את המהירות המותרת" נמכרו לרשויות כדי שיוכלו לדעת היכן להציב מצלמות מהירות. גם תום-תום התנצלו לאחר מכן.
הרוב הגדול כנראה ימשיך ללחוץ "אני מאשר" כשהטקסט הארוך יופיע, אבל שלא תגידו שלא הוזהרתם.
